המקום הראשון בתחרות הכתיבה "יוצרים מציאות אחרת" – יצירות הגמר | ניצן משה, 15, כרכור

רעש תיפוף הפרסות על דרכי עפר הינו דבר שבשגרה בסביבה כפרית. ובכל זאת, קולו של עובר האורח התמים תמיד מפיץ חיים בשגרה המאובקת בכפר.
עובר האורח התורן בלונגבורן היה ג'נטלמן צעיר בעל מחלפות שחורות ועיניים בהירות עוקצניות אשר הגיע מסביבת באת'. שמו היה הנרי טילני וכולם הסכימו כי היה גבר צעיר וראוי בהחלט.
"הוא ללא ספק משעשע במיוחד." ציינה ג'יין בפני אליזבת.
"כן, בהחלט משעשע. אם כי, עוקצנותו עלולה להיתפס כיהירות בעיני חלק מהאנשים." השיבה אליזבת.
"בהחלט, בתחילה חשבתי שהוא ללא ספק יהיר ומתנשא. אבל לאחר שיחה קצרה ניתן לגלות שהוא ללא ספק איש שיחה ראוי."
ג'יין הרהרה בשיחת הערב הקודם עם הג'נטלמן אשר הכיר להן סר ויליאם לוקאס.
"אתה מתכנן לשהות זמן רב בלונגבורן?" שאלה ג'יין את טילני.
"בהחלט. אני מוצא את הסביבה הכפרית נעימה בהרבה מבעיר. אם כי, אני סבור שלא אוכל להישאר זמן רב כפי שארצה. אחותי אלינור בוודאי תתגעגע אליי יותר מידי." השיב בחיוך.
"אני בטוחה שגם אתה תתגעגע אליה לא פחות מאשר היא אלייך." ציינה ג'יין.
"אני לא משוכנע שכך יהיה. אני ללא ספק חברה מהנה בשבילה יותר מאשר שהיא חברה מהנה בשבילי."
"ובכן מר טילני אינך סבור שנשפים פרטיים מהנים בהרבה מציבוריים?" שאלה לידיה שחשה ייגעה משיחות שלא כללו אותה.
"אני בספק אם תוכלי לפגוש בנשף פרטי אנשים משעשעים יותר מאלו שבנשפים ציבוריים." השיב מחויך.
"שמעתי שמנזר נורת'אנגר הינו משכנך הקבוע." ציינה אליזבת באוזניו.
"שמיעתך נהדרת. ובכן האם שמעת הרבה על משפחתי, העלמה בנט?" שאל טילני.
היא השיבה בחיוב.
"משהו נשקף לזכותנו?" שאל בחביבות. היא שתקה. "ובכן, אני תמיד מגלה עד כמה דעות קדומות חסרות כל בסיס ואינן מספקות על מנת לאמוד את אופיו של האדם."
"אהה, אבל גאווה היא זו שמייצרת לרוב דעות קדומות, האם גם היא אינה מספקת בכדי לאמוד את אופיו של האדם?"