כתב אורחתחרות הכתיבה "יוצרים מציאות אחרת" – יצירות הגמר | שלג שפירא, 15, כרמיאל
החיים הם כמו מעגל. אין דרך יציאה.
אפשר להגדיר את החיים גם כשביל המלווה בעליות ומורדות. תהליך עם התחלה אבל הסוף אינו ידוע.
זה ממש כמו מסלול קבוע ויציב שאנחנו צריכים לעקוב אחריו אחרת זה יהיה מאוחר מידי ונפספס את הרכבת הבאה. אפשר לתאר את החיים במילים רבות אבל נדמה כי אין מספיק מילים על מנת להבין כמה משמעותיים הם. "אנחנו יוצרים את המציאות שבה אנחנו חיים" מישהו אמר את זה אבל אף אחד לא באמת יודע עד כמה זה נכון.
יש לנו את הכוח לשנות,אז למרבה הצער אנחנו לא יכולים להאשים אף אחד מלבד עצמנו.
זה לא סוד זאת האמת הפשוטה ושוכחים לשים את הפוקוס על זה לפעמים.
אנחנו תמיד בלחץ מתי אנחנו נתחתן,נביא ילדים אפילו המחשבה על מוות מרתיעה ומאיימת עלינו
אף פעם לא יושבים לכמה שעות,רק הדבר החשוב ביותר הוא לא לבזבז זמן כי זמן כ"כ יקר ערך במרוץ החיים. זה מאוד קשה לחשוב על זה בפשטות אבל למעשה כך הדבר, הכל פשוט אנחנו רק מסבכים כל דבר אפילו מבלי להיות מודעים לכך.
והדבר האירוני ביותר הוא שאנחנו בסה"כ רוצים להיות מאושרים. אבל אף אחד לא באמת מאושר כי אנחנו רצים במרוץ הזה של החיים ומסרבים ליהנות מהנופים היפים שמסביבנו. אנחנו פשוט לא יכולים להתייחס לכל כישלון בחיים שלנו כאל אבן,אבן קטנה שמפריעה לנו בדרך.
אנחנו לפעמים סולחים אבל לעולם לא שוכחים כי זה יכול להיות התאבדות בשבילנו לשים את עצמנו על המוקד שוב.זה גם מאוד קשה להודות שאנחנו באמת מצטערים,זה קל לומר אבל אנחנו לא תמיד מתכוונים לדברים שאנחנו אומרים.
וכשהאמת יוצאת החוצה אנחנו נפגעים ומפסיקים להאמין באנשים ורק שוכחים שזה לא תמיד היה ככה. אנחנו פשוט שוכחים שרק לפני זמן קצר היינו ילדים.ילדים תמימים שמשחקים בחיילי צעצוע,חולמים חלומות עם סוף טוב.הכל היה כל כך שליו אבל דרכנו בעולם קר שבו חייבים להיות ערניים,צריכים להיות עם עיניים פקוחות אפילו כשישנים כדי למנוע צלקת.כדי למנוע כאב.
